פסק-דין בתיק ס"ע 7113-09-10

הרקע וההליך

1.         בפנינו תביעה שהגיש התובע ב- 26.8.10 לאחר שעבד בנתבעת "משנת 2002 עד אמצע 2007 וכן מינואר 2008 עד פברואר 2010, למעלה מ-7.5 שנים"

            טוען התובע כי עבד משרה מלאה וקבועה (א-ה, 06:30 - 16:00; ימי ו',
06:30 - 12:00) בת 53 ש"ש "עד שנת 2007" עת סיום עבודתו.

            משפגש במנהל הנתבעת במהלך 2007, סיכם עמו כי אם ישוב לעבודה יזכה בתנאים סוציאליים ובמשכורת טובים מבעבר.

            במעמד קבלתו, בינואר 2008, סוכם כי שכר היסוד, לא כולל נסיעות, יעמוד על 6,000 ש"ח נטו. כך הועסק כעובד כללי ובמתכונת קבועה.

            "בשלהי שנת 2009" ביקשה המנהלת לשנות תפקידו לנהג משאית. משמדובר בהרעת תנאים מוחשית, סרב והנתבעת החליטה על סיום העסקתו " בלא שנערך לו שימוע כדין"

            בגמ"ח גילה, להפתעתו, כי פ"פ חושבו בחסר. אז התחוור לו כי שכרו פוצל "באופן פיקטיבי" לשכר יסוד ולרכיב ש"נ, בחות"ל משווע וחרף הסיכום.

            (ההדגשות במקור).

2.         בהגנתה עתרה הנתבעת לדחיית התביעה ולהתיישנות (לתקופה טרם 26.8.03).

לאור יחסי ההכרות בין התובע למנהל הנתבעת נהגו כלפי התובע ביד רחבה, זמני עבודתו היו נתונים לשקול דעתו והוא אף יצא במהלך היום לענייניו, ואף קיבל את מכוניתו הפרטית של המנהל.

התובע אכן הועסק ב- 2 תקופות, שהשניה מ- 1.08 ועד 2.10 (שנתיים וחודש).

את התקופה הראשונה סיים מרצונו וללא הודעה מוקדמת. לאחר כשנה ביקש לחזור לעבודתו ואכן חזר עד שהתפטר ב- 2.10 בשנית.

התובע הועסק כנהג משאית עם מנוף וכשפחתה העבודה מעת לעת, עזר בעבודות (עובד במגרש ובמחסן, מלגזן וכו').

שכרו עמד על 4,346 ש"ח לחדש מלא (23.37 ש"ח לשעה) ובנוסף ש"נ ודמי נסיעות.

משהובררה הטעות בתלושים תוקנה בידיעתו ובהסכמתו.

התובע עבד בשעות משתנות ושיעורי משרה משתנים, מחוץ לחצריה וכנהג משאית ואף יצא להפסקות ארוכות שקזוזן מבוקש.

התובע דרש העלאת שכר ומשסורב - התפטר ו מחוסר ידיעת המצב המשפטי ומתוך היחסים החבריים, ניתן לו מכתב פיטורין.

3.         עם הגנתה הגישה הנתבעת תביעה שכנגד בה עתרה לחייב התובע בשכר יתר שקיבל (בזמני ההפסקות) ומשמתכחש הוא לתשלום שקיבל לש"נ - את השבתו.